ברוכים הבאים למצעד הארבעה ביולי השנתי של אקטון, קליפורניה! איך שהגענו, זוהינו על ידי פרנסיות העיירה מהמסיבה אתמול, וכך הוזמנו להצטרף לשורה של המקובלים והמגניבים.

המצעד הולך ככה: פותחים שורה של אנשי חיל האוויר צועדים בסך עם מדים ודגלים, ומטס של ארבעה מטוסים מלמעלה (אין לי מושג איך השיגו). אחריהם עוברים במכוניותיהם נציגי זרועות השלטון השונות: ניידות משטרה, כבאיות אש, ריינג'רים, רשות הפארקים, שיטור קהילתי, משטרת תנועה. כולם מטעם מחוז לוס אנג'לס או מדינת קליפורניה, כי אין לאקטון עירייה או זרועות שלטון משלה. וכולם מנופפים בידיים ובדגלים לקהל הצופים.

אחריהם כך עובר, במכונית פתוחה, הגראנד-מארשל של המצעד, שזה תואר כבוד שנותנים כל שנה, והשנה מדובר, מסתבר, בלארי רוולאנד, מורה ותיק ואהוב. מבחינתי לגמרי מגיע ללארי כי הוא עצר הכול כדי ליונתן בלון מקופל לצורת כלב.

אחרי הגראנד-מארשל באים מלא-מלא נציגים של כל ארגון, מועדון, קבוצת ספורט, עדה, כנסייה, חוג או עסק באזור, עומדים על עגלות מקושטות בדגלים ועניינים שנגררות על ידי טרקטורים או משאיות פיק-אפ. אם היה להם איזה כישרון מיוחד הם הפגינו אותו: מקהלות זימרו, ובית-ספר לריקוד פיזז את דרכו בסינכרון מההתחלה עד לסיום, אבל הרוב הסתפקו בנפנוף.

ה

ארבעה היולי הוא, מסתבר, גם חג המים, ומסורת היא להשפריץ על משתתפי המצעד ברובי מים ובלונים ממולאים. על חלק מהמכוניות שעברו היו שלטים "No Water", שכובדו, אבל הרוב קיבלו באהבה את ההרטבות והרבה מהם גם השיבו אש: כמה מהם הצליחו לתפוס במיומנות את בלוני המים בלי לפוצץ אותם ולזרוק אותם בחזרה, וכמה מהמשאיות גם הגיעו מצוידות מראש בדליי מים ורובים והשפריצו לתוך הקהל בעליצות משולחת-רסן. רפאל חטף בפרצוף שפריץ כזה מתותח קליבר 15 מ"מ שהיה מותקן על אחת המשאיות ובכה עשרים דקות. אחרי זה הקפדנו לסובב את הפרצופים של הקטנים אלינו כל פעם שעברה משאית עם משתתפים שנראו יותר מדיי מלאי-עזוז.

בנוסף לארגונים ולמוסדות באקטון, באו גם נציגים מהחוות באזור. הרבה מהם יוצגו על ידי מלכות היופי המקומיות בקטגוריות מיס / מיס-טין / ליטל-מיס, מה שבדרך אמר ילדות במגוון גילאים בטיארות על משאיות.

אבל חלק מהם הגיעו על הסוסים שלהם, בבגדי רכיבה יפים או או בגדים אקסטרווגנטיים יותר, ועשו תרגילי רכיבה או הרקידו את הסוסים כל הדרך. הכי אהבתי את הרוכבים ממוצא מקסיקני, שחלקם באו גם בנציגות מסודרת של איגוד הבוקרים Union de Charros, ובאו בבגדים מקסיקניים מסורתיים נהדרים עם מכנסיים וג'קטים מעוטרים ואבזמים וסומבררוז, ושמלות ספרדיות מרהיבות עם קפלי-קפלים צבעוניים שנמשכות הלאה והלאה ומכסות לא רק את הרוכבת אלא גם את כל הגב של הסוס עד הזנב. וכולם תחת דגלי ארה"ב ומדינת קליפורניה ומנופפים לכל עבר.

אחר כך עברה ניידת ממשרד השריף (משטרת המחוז) והודיעו ברמקול שנגמר המצעד ותודה לכולם שהגיעו, אז הודינו גם אנחנו למארחים שלנו וחזרנו הביתה לעשות ברביקיו.