אני מתפתה להגיד ש"מכון פרנקלין" בפילדלפיה זה מוזיאון המדע הטוב ביותר שהיינו בו, והסיבה שאני בכלל מתלבט זה כי אני חושב שאולי פשוט נעשינו טובים יותר במוזיאוני מדע עם הזמן, מה גם שהילדים גדלו. בכל אופן — בזה הכי נהננו ולמדנו בו עד עכשיו. הוא נמצא בבניין ישן ומרשים, ישר עם נוף למוזיאון האומנות של פילדלפיה עם המדרגות המפורסמות מ"רוקי", ובסך הכול מרגיש מאוד רציני. והוא ענק — היינו שם יומיים שלמים ובדיוק הספקנו להציץ כמעט על כל התערוכות, ובכיף היינו יכולים להיות שם עוד הרבה. כל תערוכה עוסקת בנושא מדעי לא-טריוויאלי, גם לעומק וגם בהרחבה, עם מוצגים שהילדים יכולים להפעיל בידיים וגם כיף להם וגם מתחבר ישירות לנושא.
בין השאר היו שם (אני שם מלא תמונות כי הכול היה כל כך מגניב, ומצטער שלא צילמתי עוד): תערוכה על הלב ומחזור הדם, כולל לב ענק שהילדים יכולים להתחזות לכדוריות דם ולטפס לתוכו ולעבור סירקולציה, ועוד מלא מוצגים מסביב לזה, כמו סוגי מתכות בהמוגלובין אצל חיות שונות, ומשחק DDR שהילדים צריכים לרקוד לפי התנועה של הדם בין החדרים והפרוזדורים השונים; ותערוכה על גיאולוגיה, איך הנוף מתעצב על ידי כוחות שונים, טקטוניים וארוזיה וכו'; ועל מכונות וחלקי מכונות, ומנגנונים של שעונים; ועל תעופה, וכוחות אירודינמיים, שמתוכו הילדים הכי נהנו ללמוד לקפל מטוסי נייר; ומנגנונים של רכבות, החל במנוע וכלה בצורת הגלגלים, והכי היה להם כיף שהיה שם גם קטר ענקי שהילדים היו יכולים להיכנס אליו, ולהתחבא במכל הפחם ולהעמיד פנים שהם חתיכות פחם עד שתפסתי אותם וזרקתי אותם לתא הבערה ויכולנו להמשיך; ועל חקר פלנטות זרות, כולל משחק בניית רוברים שיצליחו לתפקד על פני השטח במאדים; ועל מבנה המוח. ועל הדרך גם נכנסנו למציאות מדומה ונכנסנו לתוך ספינה טרופה ופגשנו לווייתן, ולתוך כלי דם.
מתגלגלים את אמריקה 