לאחר שנפרדנו מהמרינה בג'רזי סיטי, וממנהטן, נסענו לדרום ניו-ג'רזי לבקר חברים לשלושה ימים.

השבועיים שלנו בניו-יורק היו מאוד לא טיפוסיים בטיול: נסענו בסאבוויי ולא באוטו (אבל עם עגלה כבדה, עם כל בעיות הנגישות של זה), שילמנו פי שלוש ממה שאנחנו רגילים לשלם על חניה כל לילה, וגם במהלך השהייה שלנו התחיל, לראשונה, להיות ממש קר, עם לילות שמתקרבים לנקודת הקיפאון ואפילו מתחתיה. לעומת זאת, זה בקלות היה החלק המרתק ביותר בטיול, עם רשימה של עשרות דברים ייחודיים לגמרי שרצינו לעשות בעיר ושהיה ברור שלא נספיק את כולם עד הסוף גם אם נישאר חודש. אז אחרי שבועיים כבר היינו מותשים וחולים, גם נפשית וגם פיסית, מהמרדף אחרי הימים, ומיעוט שעות השינה, והקור, והסחיבה של הילדים והעגלה מלאת ציוד החורף ברחובות ובמדרגות. היינו צריכים כמה ימים רצופים שבהם לא עשינו כלום, והילדים שיחקו עם חברים בני-גילם, והכינו פלסטלינה תוצרת בית, ונחנו. באחד הימים נסענו גם לראות, סוף סוף, את האוקיינוס האטלנטי, והלכנו לגן שעשועים. זה היה שיא האתגר שלקחנו על עצמנו. היה מצוין.