החוף הפסיפי, גבול אורגון. יערות-עד צפופים של עצי-מחט ונפילי רדווד, בסיסי גזעיהם הענקיים משכשכים במרבדים של שרכים ואזוב, צמרותיהם נסתרות מהעין. גבעות מיוערות נישאות לגובה של מאות מטרים וצוללות כמו שחפים אל האוקיינוס, בזו אחר זו, בין מפרצים ולגונות מלוחות. ‏ומעל הכול, הערפל הסמיך, נע אנה ואנה, גולש בגאיות, ומלטף בעדינות את ראשי הגבעות וצמרות העצים, כמו בעל-בית שמוודא שהכול כשורה.

חניית הקרוואנים הכי מפוארת שהייתה לנו עד עכשיו. בדרך כלל שמים איזה שולחן פיקניקים, ואולי גריל פחמים או בור למדורה. ‏כאן יש גם וגם, על דק עץ מגודר, רהיטי גן של הביוקר, וג'קוזי!

סיימנו את שאריות סידורינו האחרונים במפרציה: העלנו חתולים לטיסה לישראל ומכרנו את האוטו הישן. עכשיו יוצאים לטיול מסביב לארה"ב עם כיוון השעון.

סיימנו טיול של שלושה שבועות במרכז קליפורניה אחרי טיול של שבועיים בלוס אנג'לס. ‏בחזרה במפרציה, עדיין בקליפורניה. החזרנו את המפתחות של הדירה מזמן, אבל כמאמר השיר, לא מצליחים לעזוב.