מלכתחילה לקחתי הילדים ל-Orlando Science Center בתור אחת הפעילויות שאנחנו עושים בין לבין, להירגע בסביבה קצת יותר נוחה. אבל משהו בארגון של המקום, אולי השילוב בין לימוד ובידור, ריתק את הילדים לחלוטין, כי בכל יום שהיינו בו הם פשוט העדיפו להישאר באותה תערוכה מהבוקר ועד שעת הסגירה, למצות אותה לגמרי בלי לראות שום דבר אחר. אז חזרנו לשם שוב ושוב כדי לראות גם את התערוכות האחרות, וכולן ריתקו אותם באותה מידה.

ביום הראשון בילינו בתערוכה שהכילה כל מיני חידות הגיון וחידות מתמטיות, ויונתן במיוחד פתר את כולן בשיטתיות. הילדים גם בנו מכוניות וטילים ושיגרו אותם באמצעות לחץ אוויר במסילות מיוחדות. ביום השני הם העדיפו לשחק במשחקיה הענקית והמושקעת, שכללה בין השאר גם פעילויות יצירה ותיאטרון, ולסיום עלינו לראות את הטלסקופים במצפה הכוכבים על הגג — עוד היה אור, אז הסתפקנו בקן בזים על גג בניין סמוך. ביום השלישי הלכנו לתערוכה שהתמקדה במדעי כדור הארץ, עם חלק נוסף על דינוזאורים והאבלוציה שלהם. זה היה לשמחתנו בסוף שבוע, אז היו הדרכות מיוחדות על הדינוזאורים, ועל הפלנטות, והכי כיף — חדר מלא בניסויים מדעיים שיכולנו לנסות בעצמנו. התרשמתי מאוד עד כמה הכול היה נגיש לגמרי גם לגילאים הצעירים, אבל בכל זאת שום דבר לא היה טריוויאלי: כל ניסוי היה מרתק ומגניב ממש. בין השאר מיצינו דנ"א מתוך תות שדה ושמרנו אותו במבחנה (יונתן הסתובב איתה לכל מקום גם שבוע אחר כך), בדקנו מה הזווית שתותח צריך כדי לירות קליע למרחק מקסימלי, וציפינו מטבעות בציפוי נחושת באמצעות אלקטרוליזה. אחר כך הילדים הכינו פלסטלינה ביתית, שמסתבר שהיא מוליכה חשמל, ואז השתמשנו בה כדי לרכוש ידע בסיסי על מעגלים חשמליים.