משמיצינו את ההדוניזם של הסטריפ בלאס-וגאס, נזכרנו שאחרי כל הזוהר זו עדיין עיר של למעלה ממיליון תושבים, עם דברים לעשות ככזו. אז חזרנו לקרוואן וחנינו בחניון באחת משכונות העיר לכמה ימים. הלכנו למוזיאון הילדים DISCOVERY הגדול והמגוון (תמונה ראשונה), ופגשנו חברים, אבל הדבר הכי שווה היה Springs Preserve, שז פארק ושמורת טבע גדול משובץ במוזיאונים ופעילויות וגנים בוטניים, מין סוג של מוזיאון טבע פתוח. עכשיו, כל מוזיאון טבע או מדע שראינו עד עכשיו כלל איזו תערוכה או שתיים על העיר והסביבה שהוא נמצא בה, אבל פה, זה ממש היה כל הנושא שלו. הטבע של אזור לאס-וגאס, ההיסטוריה העתיקה והמודרנית שלה, הגיאולוגיה, האקלים, מאמצי שמירת הסביבה, כל נושא שהיה התמקד בסביבה המיידית, והכול היה יפהפה ובארכיטקטורה נוחה ומשתלבת בסביבה. אז למדנו על חיות הבר באזור, ואיך מעיין גורם ליצירת תל מעליו ואיך ארכאולוגים ופליאונטולוגים יכולים ללמוד עליו כשהם חופרים בו, ומה קורה כשיש שיטפון במדבר, ואיך חי שבט הפאיוט הילידי באזור, והשתתפנו במכירה פומבית של אדמות כשהעיר רק הוקמה, וראינו את תחנת שאיבת המים האזורית ולמדנו איך מטפלים במים ומוודאים שהם בריאים לשתייה. הילדים אהבו מאוד גם את התערוכה הנודדת, שהיתה היחידה שלא עסקה באזור לאס-וגאס, אלא הדגימה איך מתמטיקה היא חלק מכל תחומי החיים. הם עדיין צעירים מכדי להבין את המתמטיקה אז נשאר לשחק, שזה גם נחמד.
חודש: אפריל 2018
כשרק התחלנו בטיול, היום האחרון שלנו במפרציה, לפני שיצאנו צפונה, היה בדיוק גם יום ההולדת השישי של יונתן. חגגנו במסעדה ליד החניון, ונתנו ליונתן ולילדים מתנה: מצלמה משלהם, חסינת נפילות, מים, ואבק, כדי שיוכלו לתעד את חייהם כמו שאנחנו עושים. והם מעבירים אותה ביניהם, ומשתמשים בה לפרקים, ולפעמים לוקחים אותה איתם כשאנחנו יוצאים לטיולים ולביקורים. ורק כשאני מגבה ממנה את התמונות אני פתאום מקבל הצצה לרגעים בטיול דרך העיניים שלהם.
על הסטריפ בלאס-וגאס בילינו כמעט שבוע, חמישה ימים במלון MGM Grand ועוד אחד במלון Excalibur, במפגש פסגה משפחתי (השלישי במספר מאז יצאנו לטיול!) עם אח שלי והאחיינים. היה מרחב לשחק, והילדים היו מאושרים להיפגש סוף סוף והראו אלה לאלה את סרטוני היוטיוב האהובים עליהם, ובנו יחד בלגו, ועשו תחרויות ריצה במסדרונות. חוץ מזה הסתובבנו בסטריפ ובין המלונות וראינו את את האטרקציות, ואת המזרקות של בלאג'יו, והלכנו לבריכה, ואכלנו כל יום בבופה אחר. כל הקטע של וגאס זה להרשים, בכל דרך שהיא. גינות עשירות, פסלים ענקיים, שכפולים של אתרים מפורסמים, בופה עם מאות מנות לבחירה מכל העולם.
שתי הופעות ראינו: קא́ של סירק דו סולייל (לשם לקחנו רק את הגדולים), סיפור שמתרחש בעולם פנטזיה שלא ברור אם הוא סיני או אצטקי או אפריקני או צפון-אירופי, עם סצנות סינמטיות מרהיבות שמבוצעות על ידי שחקנים-לוליינים, כמו אנשים זעירים שמדלגים כמו חרקים בין גבעולי העשב, וקרב אפי שמתרחש על משטח שמנוף מרים במאונך, עם השחקנים/לוליינים עושים סנפלינג וקופצים ונלחמים ככה שזה נראה כאילו אנחנו מסתכלים על הקרב מלמעלה. אף פעם לא ראיתי שום דבר שדומה לזה. הופעה השנייה היתה במלון אקסקליבר: טורמנט אבירים עם סוסים ממש ותחרויות הפלה ברומח וקרבות בחרב.