קולורדו היא במקור, ועד היום, מדינת מכרות, ובעיירה גולדן שבה אנחנו נמצאים נמצא בית הספר לכרייה של קולורדו, ולבית הספר לכרייה יש גם מוזיאון גיאלוגיה. בחודשים האחרונים הגדולים מאוד מתעניינים בתערוכות של סלעים ומינרלים, ובכל מוזיאון טבע שאנחנו מגיעים אליו, זה הדבר הראשון שהם מבקשים לראות. אז חשבתי שזאת הזדמנות מצוינת לזרום עם תחום העניין הזה. אז גולדן היא, כאמור, עיירת אוניברסיטה, וגם נראית כמו עיירת אוניברסיטה, עם סטודנטים (צעירים מאוד, כמקובל בארה"ב) מסתובבים בכל מקום, חוץ מזה שהם לעיתים קרובות מאובקים ולבושים בגדי עבודה.

לא הייתי חושב שמוזיאון גיאולוגיה ירתק את ילדים לפרק זמן ארוך, והוא באמת מוזיאון די קטן, אבל הוא מסודר ממש יפה, עם תצוגות של סלעים שונים מכל מיני מחוזות בקולורדו, ומארצות הברית, ומהעולם, ועם תערוכות על מאובנים ועל כלי כרייה ועל סיווג של סלעים שונים. איך שנכנסנו עדכנו אותנו שבמיוחד לילדים יש משחק "חפש את המטמון" וילדים שיענו על כל השאלות יקבלו מינרל אמיתי. יונתן ועוז לא יכולים לעמוד בפני פיתוי כזה, והתרוצצו מעלה ומטה וחיפשו צינורות לבה ומינרלים מסין ומוני גייגר ואבנים מהירח ואיך מודדים קושי של סלעים. אני אהבתי במיוחד את המאובנים, שכללו דברים מופרכים כמו זרוע תמנון שלמה מאובנת (באמת?!) ומאובני טרילוביטים שנראו כל כך ריאליסטיים שנדמה כאילו הם תיכף יזחלו לנו לתוך התיק לחפש אוכל. וגם את התצוגה של עורקי זהב בכל מיני תצורות.

אז יצא שנשארנו שם ממש עד שעת הסגירה, ואז המשכנו לפארק וגן שעשועים גדול ויפה בעיירה על גדות הנהר, ושיחקנו שם והסתכלנו על קיאקים ששטים במעלה ובמורד הנהר. אחר כך גם נעמה הצטרפה אלינו אז הלכנו ביחד לאכול ארוחת ערב, וחזרנו הביתה.