בחניון בפורטלד נשארנו בערך שלושה וחצי שבועות. בביקור הקודם שלנו הלכו למוזיאון המדע, OMSI. הפעם חקרנו אותו יותר לעומק וראינו אגפים שבביקורים קודמים בכלל לא נכנסנו אליהם. וגם ראינו את מוזיאון הילדים בפורטלנד, והלכנו לראות פסטיבל אומנות באור לאורך גדת הווילמט, Winter Light Festival.

אבל הסיבה העיקרית שבאנו לפורטלנד היא לא כדי לבקר באטרקציות של העיר, אלא כדי למצוא בית למגורי קבע. כן.

ובכן, פורטלנד עיר מתפתחת. היא לא גדולה, עם אולי שני מיליון תושבים באזור המטרופוליני שלה, אבל היא בטח לא קטנה. היא עוד לא בדיוק אופנתית, אבל כן נעימה מאוד ופעילה ומעניינת. יש לה אוריינטציה עירונית חזקה, בלי שתהיה יקרה מדיי. ואלה הרי הסיבות שבחרנו בה. זה מתאים שהעיר הזרה הראשונה שהגענו אליה בטיול, לפני יותר משנה וחצי, היא גם העיר האחרונה שאנחנו מגיעים אליה בכלל.

פורטלנד עצמה מחולקת לשכונות שונות שכל אחת מהן מקיפה כמה רחובות מסחריים וציבוריים, מיועדת לציבור ומשומשת על ידי הציבור. זאת אומרת: יש דאונטאון, אבל כל חלקי העיר מתאימים להולכי רגל, וקהילתיים מאוד. ביקרנו חברים באחד האזורים שסביב רחוב אלברטה, שנראה מגניב וליברלי ומלא עסקים ובתי קפה ואמנות רחוב ושלטים פוליטיים טרנדיים, וגם נסענו דרך אזורים אחרים ולכל אחד יש אופי קצת שונה, כשכולם נראים כיפיים מאוד בדרכם הייחודית. אבל בסופו של דבר החלטנו להתאפק. גם ככה רוב הפעילויות שלנו עם הילדים לא יהיו שכונתיות אלא ידרשו נסיעה באוטו, אז העברנו את חיפושינו לפרוור של פורטלנד שנמצא מעבר לנהר הקולומביה: וונקובר, וושינגטון (להבדיל מוונקובר, קולומביה הבריטית, קנדה, מרחק שש שעות נסיעה צפונה). בוונקובר אין חיי רחוב וקהילה מגניבים כל כך, אבל הבתים גדולים יותר וזולים יותר, וגם המיסים נמוכים בהרבה, מה שאיפשר לנו להתרווח.

בסופו של דבר מצאנו. קרוב לגדת הקולומביה, בשכונה שקטה (אבל עדיין, עם בתי קפה וגני שעשועים במרחק הליכה), בית פרוורי נאה ומרווח, שענה בצורה מושלמת לכל הדרישות שלנו. את שארית הזמן שהיה לנו עד שהבית התפנה העברנו בחניון שלנו, מתרגלים למזג האוויר הפורטלנדי החורפי ומרובה-המשקעים.

ב-14 בפברואר, בדיוק שנה ושמונה חודשים אחרי שעברנו אליו, גררנו את הבית הנייד שלנו פעם אחת אחרונה, מעבר לנהר, מעבר לגבול מדינת וושינגטון, למקומו הקבוע בחצר האחורית של הבית החדש שלנו. עוד באותו יום קנינו מזרנים כדי שנוכל לעבור לישון בתוך הבית. שאר המעבר יהיה מעבר הדירה הקל ביותר שהיה לנו אי פעם, מרחק עשרה צעדים.