בעקבות שיחות שונות אני מתרשם שחלקכם לא יודעים מה זה סמורז. אז ובכן זה מאכל מדורות אמריקאי, והולך ככה:

לוקחים שוקולד (שבקרירות הערב אמור להיות קשה כמו פלסטיק), בוצעים ממנו שורה, ומניחים אותה על ביסקוויט. משפדים מרשמלו, תוחבים למדורה עד שיידלק כמו לפיד, ממתינים קצת לפי הטעם, ונושפים עליו לכבות אותו. מחליקים את המרשמלו המפוחם והמותך מהשיפוד אל מעל השוקולד (אפשר להיעזר בביסקוויט נוסף), סוגרים את הסנדוויץ', לוחצים קלות עד שהמרשמלו הרותח ימיס קצת את השוקולד וידביק אותו לביסקוויט מצד אחד ולמרשמלו מצד שני, ונותנים ביס.

לא מתאים לרגישים לגלוטן. לא מתאים לרגישים ללקטוז. לא מתאים לצמחונים, כי ג'לטין. לא מתאים לשומרי משקל. כל מה שיש בזה זה שלושה סוגים שונים של קלוריות ריקות לחלוטין (אבל חמות מאוד). בתאבון!

 IMG_20170719_173300.jpg

אנחנו מטיילים קצת מוזר. מכיוון שיעד הטיול הוא "כל צפון אמריקה", פשוט אין טעם להתעכב בשביל דברים שהם לא יחודיים בכל היבשת. ‏נגיד בהרבה ערים אומרים לנו "יש גן חיות נהדר". סבבה, אבל יותר נהדר מסן-דייגו? אנחנו נעבור גם שם בכל מקרה. אז אין טעם.

בין השאר השתמשנו בחניה בסטורברידג', מסצ'וסטס כדי להשמיש את הטלוויזיה והדיווידי שבאו בילט-אין בקרוואן, ועכשיו אנחנו מעודכנים למיטב טכנולוגיית הבידור של סוף שנות התשעים. ‏במקור היו בכלל שלוש טלוויזיות, אחת לכל חדר, כולל אחת שאפשר לצפות בה משתי מיטות הקומותיים, אבל הבעלים הקודמים בטח הוציאו שתיים שבחדרי שינה. שמרנים.

אגב, קרדיט מגיע: התמונה סי.אר.טי, אבל הסאונד עילאי ומגיע מרמקולים בתקרה לכל אורך הקרוואן. נראה לי נקנה מתאם בלוטות' ונרביץ סטטיק ובן-אל.

בכל אופן ניצלנו את ההזדמנות וקנינו מלא סרטי איכות מתנת הדודה, פיקסאר וכאלה, והכרזנו movie day. איזו חוויה משפחתית חמימה לצפות כולם באותו מסך!

(פייל: אחד הסרטים זה אינסייד אאוט אז עכשיו כולנו פקעות מייבבות על השטיח.)

img_20171003_141728

לא עבד כל כך טוב, רק אחרי שהגענו לקויוטי-פוינט גילינו שהצמיגים של הקרוואן נהרסו לגמרי בנסיעה מלוס אנג'לס ונשארו מהם רק גופות גומי ממולאות באוויר (בדיעבד התברר שחלקם בני 15, עוד יותר ישנים מהקרוואן). נעמה גררה אותו בקושי לפנצ'ריה, בדרך צמיג אחד גם באמת התפנצ'ר, ואז התברר שרק למחרת יגיעו צמיגים מתאימים. כבר אי אפשר היה להסיע אותו במצב הזה אז בילינו את הלילה בחניה של המוסך. טוב שיש גנרטור.

לאט לאט נרגע הלחץ של המעבר אז נעמה מתחילה לחפוף אותי על הפעלת מערכות הקרוואן השונות. אתמול זה היה על חיבור וניתוק מהרכב הגורר. ‏היום על מערכת הביוב המורכבת. חיבור, ריקון, ניקוי ותחזוקה. אמ;לק: כל פוסטי השירותים שאתם שונאים, פלוס בדיחות קקי-פיפי גרועות (שלי), כפול אלף.

‏האמת שמה שמעניין אותי באמת זה מערכת החשמל, שהיא בכלל קטע הזוי, אבל זה דורש עוד מחקר. אעדכן.

מהומה בפארק הקרוואנים סאנבורן: הריינג'רים של מחוז סאנטה קלארה באו והכריזו שאוכפים את תנאי השימוש בפארק שמגביל את השהיה בו ל-14 לילות ברציפות. העיפו מפה מלא אנשים, בעיקר בני שישים פלוס בודדים או זוגות שעובדים במשרות צווארון-כחול בעמק, ואלה המגורים שהם יכולים להרשות לעצמם. היו הרבה לחץ ושיחות טלפון מודאגות במשך כמה ימים: לאן נלך? מה, נחנה ככה ברחוב, בלי חיבור חשמל ובלי מזגן בחום הזה? אולי נגור אצל הבת שלי איזה יומיים? בסוף לפחות השכנים שלנו הסתדרו.

למחרת באו קרוואנים גדולים ויפים עם משפחות שבאו לסופ"ש ארוך לעשות קמפינג.