טוב, אי אפשר לדבר באמת על החוויות בג'ורג'יה בלי להזכיר את מזג האוויר המיוחד שזכינו לו. היה קר. קררר. קררררררררר. בשיאו של גל הקור שפקד את כל החוף המזרחי הבנו שהשלג שהיה לנו בוושינגטון די.סי היה רק דוגמית. הטמפרטורות ירדו מתחת לאפס (צלזיוס) כל לילה, שזה כשלעצמו לא מאוד חריג באטלנטה בעונה הזאת. אבל הם ירדו הרבה מתחת לאפס — מינוס עשר, נגיד — וכל מה שנמצא בחוץ ומכיל מים הופך לקרח תוך שעה-שעתיים. בקבוקים, שקיות מגבונים, הכול. ורוב הימים הטמפרטורות גם נשארו מתחת לאפס במהלך היום, אז שום דבר גם לא הפשיר. אם שכחנו להשאיר ברז מטפטף בלילה, בבוקר כל הצנרת והמשאבה כבר היתה קפואה, ולא היו לנו מים. אם שכחנו בחוץ צינור בלי לרוקן אותו, הוא קפא ונשאר קפוא, ולא יכולנו למלא את המיכל, ונשאר רק לחכות ליום קצת יותר חם ולחכות שדברים יפשירו. כשיצאנו לפעילויות ניסינו לכוון את פעילויות החוץ לימים קצת חמים, אבל גם "קצת יותר חמים" זה יחסי — נגיד, עד חמש מעלות — ולא היו הרבה כאלה, והילדים נטו לעצבנות בקור בכל מקרה. לשמחתנו ההסקה בקרוואן עובדת מצוין (למרות שהבידוד שלו לא משהו), אבל בגלל זה היינו צריכים למלא בלוני גז כל שלושה ימים בערך. טוב שהעברנו את גל הקור הזה בחנייה ליד חברים שיכולנו לקבל מהם תמיכה ואירוח כשצריך.