תהיתי מה נמצא כשנגיע להר ראשמור. מצד אחד, עם כל החשיבות, זה בסך הכול פסל. אחד. מה כבר יכול להיות שם? רחבת תצפית? חנות מזכרות? מצד שני, זה פאקינג הר ראשמור, אז וואלה לך תדע, זה יכול להיות ביג דיל.

זה היה ביג דיל.

ברדיוס של מאות קילומטרים מהר ראשמור, אין שום דבר פרט לעיר השנייה בגודלה בדרום-דאקוטה, ראפיד-סיטי. וכל ראפיד-סיטי כולה אינה אלא מלכודת תיירים בקנה מידה קולוסאלי, כל הצדקת קיומה היא לאסוף כסף ממי שעצר בדרך לראות את ארבעת הנשיאים ולהגיד להם "היי, אם אתם כבר כאן". בחצי שעת הנסיעה שבין העיר וההר, ראינו שלטים שמפרסמים: רכבת הרים, מתקן אומגה, גן חיות לדובים, ותערוכת זוחלים, חלקם קיימים עוד מתקופת בניית הפסלים משנות ה-1930. וזה רק ממה ששמנו לב אליו, ובלי לדבר על שלל המסעדות, המלונות והחניונים.

התעלמנו מכל אלה והמשכנו. ההר עצמו נמצא בתוך היער הלאומי "הגבעות השחורות", וכל העסקים עושים כבוד ושומרים מרחק מחוץ לגבולותיו, כך שעשרים הדקות האחרונות של הנסיעה היו בלי שום דבר מסביבנו פרט ליער וצוקי סלע.

הר ראשמור הוכרז מהקמתו כאתר זיכרון לאומי, וככזה הוא נמצא באחריות שירות הפארקים הלאומי, שהוא שירות פדרלי מנוסה ומתוקצב. כל הפארקים הלאומיים שהיינו בהם עד עכשיו היו מתוחזקים ומפותחים לעילא והביאו עד למקסימום את ההנגשה של פלאי הטבע למבקרים, עם כל הנוחות האפשרית, ובלי לפגוע בטעם הטוב. אז גם פה. היתה חניה, כולל לקרוואן שלנו. ושדרה ארוכה, מרוצפת באבן, שהובילה מהחניה לכיוון ההר, מאוד יפה ומאוד בטעם.

את פסלי הנשיאים אפשר לראות מכל מקום, הם ענקיים ונמצאים גבוה-גבוה מלמעלה; ומייד כשירדנו מהאוטו רפאל הצביע לשמיים וצעק "There's people! There's people up there!". החלק האחרון של השדרה עובר מתחת לדגלי כל מדינות ארצות הברית, ואז מגיעים לרחבת תצפית, מוזיאון קטן (שכולל בין השאר את סיפור ההקמה, דוגמאות לציוד טיפוס ומכשירי מעקב סיסמוגרפיים שמסתבר ששירות הפארקים הלאומי משתמש בהם לתחזוקה, וגם חנות ספרים לא-קטנה) ואז אמפיתיאטרון ענק שמשקיף על ארבעת הנשיאים.

dsc_0244

היו לנו כמה שעות לשרוף, והאתר היה כמעט ריק (אולי כי ככה יצא שבאנו אליו דווקא ב-11 בספטמבר), אז נתנו לילדים להתרוצץ במעלה ובמורד המדרגות בזמן שאנחנו מתבוננים בפסלים בפעם המאה. כשהתעייפו קצת לקחנו אותם לאכול ארוחת ערב במסעדה של האתר, ואז לקחנו אותם לאכול גלידה בגלידריה של האתר. מסתבר — כך על פי טענת הגלידריה, ומכיוון שהיא פועלת בזיכיון של שירות הפארקים הלאומי אני נוטה אפילו להאמין שזה נכון — שתומאס ג'פרסון אחראי לשני מסמכים היסטוריים: אחד מהם הוא כמובן הכרזת העצמאות, אבל השני הוא המתכון הראשון לגלידה שנכתב בארצות הברית! הגלידריה הגדילה לעשות ומציעה למכירה גם את טעם הגלידה הזה, בדיוק על פי המתכון של ג'פרסון, בתוספת מחיר של דולר אחד למנה. ומכיוון שאתם סקרנים אני אגלה לכם שיש לה טעם של גלידת וניל רגילה לחלוטין.

בינתיים הגיעה השעה שמונה וחצי, שהיא השעה שבה מדליקים ברוב-טקס את הזרקורים שמאירים את הפסלים לעת לילה. אז חזרנו לאמפיתיאטרון. למרות שעד אז האתר היה די ריק, עכשיו כל הספסלים כבר היו מלאים עד אפס מקום. וכולם מבוגרים: ילדים חוץ משלנו לא ראינו בכלל.

התוכנית החלה בהרצאה של ריינג'רית של שירות הפארקים הלאומי, שתיארה ברוב-פאתוס ובכישרון אוראטורי ראוי-לציון את מלחמת העצמאות האמריקאית שבה ניצחה אהבת החירות שלנו את הצבא המאומן והמצויד ביותר בעולם. בלי לעצור היא גלשה למלחמת 1812, ומשם לתיאור הקרב על פורט מ'הנרי, ואז לפואמה "הקרב על פורט מ'הנרי" שחלק מבתיו מהווים עד היום את ההמנון האמריקאי.

בשלב הזה הקהל היה כבר כולו נרגש ונלהב ופטריוטי, והוקרן סרט קצר על חייהם ומורשתם של ארבעת הנשיאים. אני חשבתי שהוא הצליח לעקוף יפה את הנקודות הבעייתיות. העבדות הוזכרה, כמובן, בהקשר של לינקולן, אבל לא של ג'פרסון. בהקשר של ג'פרסון הוזכר החזון שלו לשוויון בין לבנים ואינדיאנים, ונאמר רק שהחזון לא הוגשם בימי חייו. אוקיי.

בסוף הסרט, קראה הריינג'רית לכל המשרתים בכוחות המזוינים העבר ובהווה כדי להודות להם באופן מרוכז. כמאה איש עלו לבמה לקול תשואות הקהל וקריאות אקראיות "Thank you! Thank you" מתוכו. לאחר תודה של הריינג'רית למשרתים בכל אחת מחמשת הזרועות, נדלקו ברגע אחד הפרוג'קטורים והאירו את את פסלי הנשיאים, ואז, שירת ההמנון. כל הקהל על הרגליים ושר (על המסך הוקרנו המילים, לטובת בעייתיים כמונו). הריינג'רית אמרה כמה מילים על ה-11 בספטמבר, כי בכל זאת חייבים, ואז כמה מתנדבים מבין הווטראנים הורידו את דגל הפסים-והכוכבים מהתורן ברוב טקס וקיפלו אותו.

התפזרנו יחד עם הקהל בחזרה לאוטו. הילדים נרדמו בכסאותיהם עוד לפני שהספקנו לחגור אותם, ואנחנו המשכנו לחצות את דרום-דקוטה בחושך ובדממה.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s