אחרי שמורת אווגרליידס המשכנו למיאמי. חנינו ב-Fort Lauderdale, וביום הראשון ביקרנו במוזיאון המדע Frost המרשים. למחרת עשינו יום כיף עם חברים ובילינו בחוף הרחצה Pompano כפי שראוי לעשות ללמודי-קור בדרום פלורידה בפברואר.

החלטנו לנצל את השהייה בשמורת אוורגליידס כדי לנוח קצת בחום, אז נשארנו בחניון הקמפינג של השמורה במשך כמה ימים. שם אין חיבורי חשמל ומים אבל גילינו שאנחנו מסתדרים יופי ושמספיק להפעילאת הגנרטור במשך איזו שעה פעם ביום כדי לטעון את המצבר של הקרוואן (ושל המחשב, ושל השואב אבק). זה היה האתר הכי יפה וכיפי ומרווח שחנינו בו, עם משטח דשא ענק ומוקף ביער לפרטיות.

אכלנו בשר וירקות על האש, ועשינו סמורז, והילדים התרוצצו בדשא והרכיבו יצירות במג'יק פורט, וראינו ביחד סרטים. היה נפלא למעט היתושים האגרסיביים שאכלו את נעמה ואת הילדים חיים והותירו אותם מתגרדים גם שבוע אחר כך.

הטיול ב-Airboat היה משולב בביקור בחוות אליגטורים בשולי השמורה. ראינו איך מגדלים אותם, ואיך מאכילים אותם, וליטפנו אליגטורים תינוקות ונחשים. עובד החווה שעשה את ההדרכות וההדגמות האלה היה נראה במבט ראשון קצת אקסצנטרי, אבל אחרי שיצא לנו להכיר אותו קצת יכולנו לראות שהוא בעצם מטורף לחלוטין, והוא הראה לנו גם כמה מהלכים מתוך הספורט הפלורידיאני המסורתי של היאבקות באליגטורים בידיים חשופות.

כלי התחבורה היעיל ביותר בביצות האוורגליידס הוא ה-Airboat, סירת אלומיניום שטוחה וקלה, שבמקום מדחף ששקוע במים, יש לה פרופלור אוויר ענק שמחובר למנוע אימתני. זה שאין לה שום דבר בולט מלמטה, ושהמנוע ממשיך לעבוד בכל מצב, מאפשר לה לנווט גם במים הרדודים ביותר, ואפילו להחליק קצת מעל שרטוני בוץ ועשבים.

הנהג שלנו לקח אותנו לעומק הביצות, וכשהגענו האיץ למהירות גבוהה ועשה חרקות הלוך ושוב בערוצי המים. לאחר שנספגנו היטב באקוסיסטמה, הוא דומם את המנוע ותצפתנו על הציפורים והחיות באזור (אבל השארנו את המצלמה הטובה של נעמה במקום יבש ובטוח, אז אין תמונות יפות שלהן בזום).

הילדים מאוד חששו בגלל הרעש המחריד של הפרופלור, אבל כשירדנו אמרו שהיה נפלא, אז טוב שלקחנו גם אותם.