החלטנו לנצל את השהייה בשמורת אוורגליידס כדי לנוח קצת בחום, אז נשארנו בחניון הקמפינג של השמורה במשך כמה ימים. שם אין חיבורי חשמל ומים אבל גילינו שאנחנו מסתדרים יופי ושמספיק להפעילאת הגנרטור במשך איזו שעה פעם ביום כדי לטעון את המצבר של הקרוואן (ושל המחשב, ושל השואב אבק). זה היה האתר הכי יפה וכיפי ומרווח שחנינו בו, עם משטח דשא ענק ומוקף ביער לפרטיות.

אכלנו בשר וירקות על האש, ועשינו סמורז, והילדים התרוצצו בדשא והרכיבו יצירות במג'יק פורט, וראינו ביחד סרטים. היה נפלא למעט היתושים האגרסיביים שאכלו את נעמה ואת הילדים חיים והותירו אותם מתגרדים גם שבוע אחר כך.

שמורת Everglades היא השטח הפראי הגדול ביותר בארצות הברית ממזרח למיסיסיפי, וכוללת פחות או יותר את כל הקצה הדרומי של חצי האי של פלורידה (חוץ מרצועת החוף המזרחית שעליה בנוי מטרופולין מיאמי). בעצם אלה לא בדיוק ביצות, אלא רשת נהרות רדודים מאוד, רחבים מאוד ואיטיים מאוד, שמכסים ערבות עשב נרחבות ומנקזים את כמות המשקעים האדירה של פלורידה. היא גם מהווה בית גידול למערכת אקולוגית מורכבת שכוללת ממה שראינו בעיקר עופות, זוחלים ודו-חיים.

אנחנו הלכנו במסלול Anhinga Trail, שמאפשר לראות את אתרי הקינון של ציפורי אנהינגה השחורות והאלגנטיות. קינים לא כל כך ראינו, אבל כן יכולנו לצפות בהן מדלגות על חבצלות המים כאילו הן אדמה מוצקה, מנשנשות מהפרחים ומנסות לתפוס דגים במים. גם ראינו ראשנים (שרפאל התעקש שהם fishies). אחרי שהרגשנו שהתמקצענו, שיחקנו "מצא את האליגטור", שזה די קשה, כי הם שקועים במים כמעט לגמרי ולא זזים בכלל. אבל היו שם לא מעט.