הדבר החדש הכי מעניין שעשינו בלוס אנג'לס היה ללכת לבורות הזפת של La Brea, במרכז העיר. שם זפת טבעית מבעבעת אל פני האדמה, כבר עשרות אלפי שנים, וכבר עשרות אלפי שנים בעלי חיים נלכדים בזפת, שוקעים ומתים. היום בבורות האלה יש מצבורים אדירים של עצמות ומאובנים בעיקר מתקופת הקרח, שפליאונטולוגים משחזרים מהם את האקולוגיה של האזור.

אפשר לראות שם את בורות הזפת עצמם, ואת המוזיאון היפה שמציג את השלדים והממצאים ושחזורים של בעלי החיים המגניבים שהתגלו: נמרי שן-חרב, ממותות ממינים שונים, מסטודונים, זאבי בלהות, והכי משונה, עצלני-קרקע, שהיו די קרובים לעצלן של ימינו אבל גדולים כמו דובים והלכו על שתיים ואכלו צמחים. מסתבר שרוב השרידים שנמצאו שייכים דווקא לאוכלי-בשר, למרות שהם אמורים להיות מיעוט קטן; זה כנראה בגלל שברגע שנלכדה איזו חיה בזפת, המון אוכלי בשר קפצו עליה ונלכדו גם. יש שם קיר שלם שמוצגות בו מאות של גולגלות של זאבי-בלהות, למשל.

אני וגם הילדים הסתקרנו מהסיפורים ומהמוצגים, במיוחד בגלל ההדרכות המונגשות והמקצועיות במקום (שמופעל על ידי מוזיאון הטבע של מחוז לוס אנג'לס), וגם מהפארק מסביב שמקיף את המוזיאון והבורות. כשנסגר, הלכנו לטייל בין הפסלים של מוזיאון האמנות של לוס אנג'לס הסמוך.