זה קצת משונה במבט ראשון, אבל אם לוקחים את לאס וגאס ופשוט מוציאים ממנה את הסטריפ, נשארים עם עיר נחמדה למדיי, נעימה, אפילו אופנתית, עם אופי דרום-מערבי חזק, שמזכירה קצת ערים בגודל דומה שהיינו בהן, כמו אוסטין, או אולי אפילו סנטה-פה. בדאון-טאון (שהוא לא הסטריפ! הדאון-טאון זה מקום אחר בכלל) לקחתי את הילדים ל-Downtown Container Park, שזה מרכז הקניות הכי מגניב שהיינו בו: כולו בנוי מכולות ממוחזרות ומשופצות, נערמות בגובה של שתיים ושלוש קומות מסביב לגן-שעשועים מקורי וכיפי במרכז, ככה שהורים יכולים לעשות קניות ולאכול בזמן שהילדים משחקים. ניצלתי את ההזדמנות לנשנש ברביקיו דרומי מהמסעדה ליד, ושירה גנבה ביסים. בכניסה גם היה חרגול ענקי בגובה כמה קומות, בנוי כולו מלוחות פלדה חלודים ממוחזרים. חשבתי שהחרגול היה מספיק מעניין כשלעצמו אבל אחרי השקיעה גם פתאום האירו אותו באורות צבעוניים, והמחושים שלו נדלקו בלהבות-ענק, והוא התחיל לנהל ויכוח עם כמה שחקנים אנושיים שעמדו ליד. זה השאיר על הילדים רושם עז, לטוב ולרע.

כמובן שהלכנו למקומות המוכרים והאהובים שלנו בלאס-וגאס מביקורים קודמים. וניסינו את מוזיאון הטבע של לאס-וגאס, שהיה נחמד וסביר לגמרי לז'אנר, עם שחזור של קבר תות ענח אמון.

וגם, יצא לנו טוב ובדיוק היה פסטיבל שנקרא Age of Chivalry שחשבתי בהתחלה שהוא לתיירים ומסתבר שלא! פסטיבל למקומיים לגמרי! שבו אנשים מתחפשים בקוספליי של ימי הביניים והאזור, ונלחמים בקרבות חרבות, וכו'. הוא היה ענק, עם עשרות אלפי אנשים, נראה לי. הפסטיבל לא ממש היה מיועד לילדים, ובכל זאת היה להם די מעניין, ואף ניסו כוחם בג'וסט עם רמחי ספוג וסוסי מקלות.